תיק הוצאה לפועל שנפתח בעקבות שטר חוב שחתם המנוח כדי להבטיח תשלום שכר טרחה לעורך דין ובחלוף יותר מ-30 שנה לאחר שנפתח התיק, ניסה יורש של המנוח לטעון כי החתימות בשטר מזוייפות. בית משפט השלום סילק, לבקשת עורך הדין, את ההתנגדות על הסף.
בקשה להפקדת ערובה
החלטה טרייה של בית משפט השלום בחיפה שופכת אור על ניסיונות טקטיים של חייבים ויורשיהם לעכב הליכי הוצאה לפועל "בדקה ה-90" לפני מימוש נכס מקרקעין. פסק הדין ממחיש כיצד התנהלות קודמת של יורשים – ובפרט חתימה על הסכמי חלוקת עיזבון – יכולה להוות חסם בלתי עביר בפני טענות הגנה מאוחרות.
ייצוג פלילי משנות התשעים שהפך לחוב עתק
תחילת הפרשה בשלהי שנת 1990, אז שכר המנוח את שירותיו של עורך דין (המבקש בתיק) לשם ייצוג בהליך פלילי. לטענת עורך הדין, לאחר סיום ההליכים (כולל ערעור לעליון), המנוח נמנע מלשלם את שכר הטרחה. בשנת 1992 נפתח נגד המנוח תיק הוצאה לפועל.
במהלך השנים ננקטו נגד המנוח שלל הליכי גבייה, לרבות פקודות מאסר, עיקולים ואף הליך פשיטת רגל ארוך שבוטל לבסוף עקב חוסר שיתוף פעולה מצד המנוח. עם השנים, תפח החוב המקורי (שעמד על כ-86 אלף ש"ח) ליותר ממיליון שקלים. בשנת 2019, לאחר שהתיק הוחזר להוצאה לפועל, מונה כונס נכסים על זכויותיו של המנוח במקרקעין, ונקבע מועד לפינוי הנכס לאוקטובר 2024.
התנגדות רגע לפני פינוי נכס מקרקעין בטענת זיוף
לאחר פטירת המנוח במרץ 2021 , נכנסו בניו לתמונה כ"מסייעים" בתיק ההוצאה לפועל. רגע לפני הפינוי, הגיש אחד היורשים התנגדות לביצוע השטר. טענתו המרכזית הייתה כי חתימת אביו המנוח על שטר החוב והסכם שכר הטרחה מזויפים. בנוסף, הוא העלה טענות נגד אופן קביעת שכר הטרחה ה"גלובלי" על ידי עורך הדין.
עורך הדין (הזוכה) דרש לסלק את ההתנגדות על הסף מחמת התיישנות, שיהוי קיצוני, העדר ידע עובדתי בדבר נסיבות החתימה והעובדה שההתנגדות הוגשה באיחור עצום ללא בקשה להארכת מועד.
סילוק התנגדות לביצוע שטר על הסף
הרשם הבכיר תלחמי קיבל את עמדת עורך הדין, דחה את ההתנגדות וחייב את היורש בהוצאות בסך 1,500 ש"ח. ההחלטה התבססה על מספר אדנים מרכזיים:
- איחור קיצוני ללא בקשת הארכה: ההתנגדות הוגשה באיחור של עשרות שנים (וגם שנים לאחר שהיורש נכנס לתמונה), מבלי שצורפה לה בקשה להארכת מועד עם "טעמים מיוחדים" כנדרש בדין.
- הודאה בחוב בהסכם חלוקת עיזבון: בית המשפט גילה כי בהסכם חלוקת העיזבון שחתמו האחים בשנת 2022, התחייב מגיש ההתנגדות לשאת במפורש בכל חובותיו של המנוח, ולרבות סילוק החוב הספציפי בתיק ההוצאה לפועל הזה. הרשם קבע כי זוהי "הודאה" בחוב, וכי אם החוב היה שנוי במחלוקת – היה עליו להצהיר זאת בהסכם עצמו או לכל הפחות להגיש התנגדות כבר אז.
- העדר ידיעה אישית: טענת הזיוף הועלתה בעלמא על ידי היורש, שכלל לא נכח במעמד החתימה בשנות ה-90 ואין לו ידיעה אישית בנושא.
- שימוש טקטי בהליכים: בית המשפט קבע נחרצות כי ההתנגדות הוגשה אך ורק במטרה טקטית – לעכב את פעולות כונס הנכסים והפינוי שנקבעו.
משנה זהירות בניסוח הסכמים
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה ליורשים ועורכי דינם העוסקים בדיני ירושה. כפי שראינו כאן, התחייבותו המפורשת של יורש המנוח לסילוק חוב ספציפי במסגרת הסכם חלוקת עיזבון שנעשתה בכלל בין האחים, יורשיו של המנוח, עלולה להיחשב כהודאה בחוב כלפי צד שלישי, אשר תחסום את דרכם של היורשים מלהעלות טענות התנגדות מאוחרות. בנוסף, בפסק דין זה אנו רואים חיזוק נוסף לעובדה שטענת זיוף אינה מילת קסף, ויש לפרט את כלל הנסיבות הידועות באופן סדור ובדבר חשיבות הפרוצדורה ומשמעה של העדר הגשת בקשה להארכת מועד להתנגדות לביצוע שטר, ומדגיש את חשיבות היוועצות ושכירת שירותי עורך דין הוצאה לפועל שעוסק בתחום שינהל עבורכם את ההליך המשפטי בצורה נכונה.
לקריאת ההחלטה, ת"ט 71839-08-24 בסטוני נ' עיזבון המנוח עראבי – לחצו כאן.