קבוצת תושבים הגישה תביעה ייצוגית נגד מפעל אלומיניום בטענה שהוא פולט חומרים מזהמים לאוויר באזור מגוריהם. בסופו של ההליך המפעל התחייב לעבור לייצור נקי יותר באמצעות גז טבעי, אך שאלה אחת נותרה פתוחה: האם מגישי התביעה זכאים לתגמול על המאמץ. בית המשפט העליון קבע שכן, והכרעתו ממחישה מתי הליך של הסתלקות מתובענה ייצוגית עדיין מזכה בגמול ושכר טרחה.
הסתלקות מתובענה ייצוגית וזיהום אוויר ממפעל
בשנת 2023 הגישו חמישה תושבים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מפעל לייצור פרופילי אלומיניום ונגד מנכ"ל המפעל, לפי העילה של מפגע סביבתי שבחוק תובענות ייצוגיות. לטענתם, המפעל פלט מזהמים לאוויר בסביבת מגוריהם, בניגוד לחוק אוויר נקי ולהיתר הפליטה שקיבל, וגרם להם פגיעה באוטונומיה וחוסר נוחות. המפעל מצדו טען שלא הפר את הדין, ואף הצביע על כך שהמשרד להגנת הסביבה ביטל ב-2022 את היתר הפליטה שלו.
לאחר דיון שהתמקד בשאלה אם נגרם נזק בר-תביעה, הגיעו הצדדים להסדר: המפעל התחייב לעבור בתוך חצי שנה לייצור באמצעות גז טבעי ולבצע הדרכות עובדים לצמצום הפליטות, והתביעה תסתיים בדרך של הסתלקות מתוגמלת.
גמול ושכר טרחה בבקשת הסתלקות
בית המשפט המחוזי בחיפה אישר את ההסתלקות מתובענה ייצוגית, אך סירב לפסוק גמול למגישים ושכר טרחה לעורכי דינם. הנימוק: לא הוכח שההליך הועיל לקבוצה. השופט ציין שהמעבר לייצור מזהם פחות אכן יכול להיחשב תועלת, אבל בבקשה לא הוסבר כיצד המעבר לגז טבעי יפחית את הפליטות, וגם לא הובהר אם השינוי נבע מההליך או שהמפעל היה מבצע אותו ממילא.
עילת תביעה לכאורה ותועלת לקבוצה
בערעור לבית המשפט העליון טענו המגישים שהמחוזי הציב רף גבוה מדי, שמחייב הוכחה מדעית של התועלת הסביבתית. בדיון קדם-ערעור הציע השופט גרוסקופף פתרון: הצדדים יצרפו חוות דעת משלימה של מומחית שתוכיח את יתרונות המעבר לגז טבעי. חוות הדעת הוגשה והראתה שהמעבר צפוי להפחית משמעותית את פליטת החומר החלקיקי המרחף ותרכובות הגופרית מהמפעל.
הקביעות המרכזיות של בית המשפט העליון
הערעור התקבל בהסכמה, ובית המשפט קבע כמה עקרונות:
- פסיקת גמול בהסתלקות היא חריג: ככלל, בהסתלקות מתובענה ייצוגית לא נפסק תגמול, אלא כשמתקיימים תנאים מיוחדים.
- שני שיקולים מרכזיים: יש לבחון אם הוצגה עילת תביעה לכאורה נגד הנתבע, ואם ההליך הביא תועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה.
- רף נמוך לעילה לכאורה: די בכך שלא מדובר בתביעת סרק. כאן הבקשה נשענה על דגימות והחלטות רשמיות של המשרד, כולל צו מנהלי בגין הפרת חוק אוויר נקי.
- התועלת הוכחה: חוות הדעת המשלימה הראתה שהמעבר לגז טבעי מיטיב עם בריאות הציבור באזור, ובכך נוצרה תועלת סביבתית ממשית לקבוצה.
- הסכום שנפסק: גמול של 1,000 ש"ח לכל אחד מחמשת המגישים, ושכר טרחה של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ לעורכי הדין.
המשמעות
המקרה מדגיש עד כמה חשוב לתעד ולבסס את התועלת הציבורית של תביעה ייצוגית סביבתית עוד בשלב ההסתלקות. פער קטן לכאורה — היעדר חוות דעת שמסבירה את ההשפעה של זיהום אוויר ממפעל ואת התועלת שבצמצומו — עלול לעלות לתובעים בכל התגמול. מנגד, בית המשפט העליון הבהיר שהוא מתחשב בסיכון ובמאמץ שהשקיעו מגישי תביעות בתחום הסביבה, לרבות עתירות וחוות דעת מומחים, בשל חשיבותן הציבורית.
לקריאת פסק הדין, ע"א 68926-02-26, קרן שחף ואח' נ' אלובין תעשיות אלומיניום בע"מ ואח' – לחצו כאן