תובעת בסכום עתק חויבה בהפקדת ערובה נמוכה יחסית, חרף העובדה שלא הוכיחה איתנות כלכלית, וזאת בגלל סיכויי תביעה גבוהים. בית המשפט העליון מסביר מדוע קשה לתקוף החלטות ביניים מסוג זה, ומזכיר את הוראות ס' 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

בקשה להפקדת ערובה

כאשר מוגשת תביעה, נתבעים רבים מבקשים לחייב את התובע בהפקדת ערובה – סכום כסף שמופקד מראש בקופת בית המשפט ונועד להבטיח שהנתבע יוכל לגבות את הוצאותיו המשפטיות (שכר טרחת עורך דין אזרחי וכדומה), ככל שייפסקו לזכותו, למקרה שהתביעה נגדו תידחה. הדבר רלוונטי במיוחד כאשר התובעת היא חברה שלא מצליחה להוכיח שיש לה איתנות כלכלית מספקת לשאת בהוצאות הנתבע, ככל וייפסקו וההליך ידחה.

סיכויי התביעה

במרכז פסק דין טרי, הגיע לבית המשפט העליון הליך שביסודו נסוב סביב סכסוך בעסקת קומבינציה שבוטלה. החברה היזמית הגישה תביעה על סך 10 מיליון ש"ח בגין אובדן רווחים מהפרויקט נגד בעלי הקרקע. בתגובה, דרשו בעלי הקרקע שהחברה תפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם, שכן לטענתם מדובר בחברה ללא נכסים שבעל השליטה בה הוא תושב חוץ.

רשמת בית המשפט המחוזי קבעה כי החברה היזמית אכן לא עמדה בנטל להוכיח איתנות כלכלית. עם זאת, בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים, במסגרתו כבר ניתן פסק דין (עליו גם הוגש ערעור), בית המשפט כבר קבע כי בעלי הקרקע הם אלו שהפרו את ההסכם בחוסר תום לב. משכך, קבעה הרשמת כי סיכויי התביעה של החברה היזמית להתקבל הם למעשה גבוהים. לאור איזון זה, הרשמת קבעה שיש להפקיד ערובה, אך העמידה אותה על "הצד הנמוך" – 50,000 ש"ח בלבד.

שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית

בעלי הקרקע ערערו לשופט מחוזי, ונדחו. הם לא ויתרו והגישו בקשת רשות ערעור לעליון ("גלגול שלישי") , בטענה שהסכום נמוך מדי ביחס לגודל התביעה וכי נגרם להם עיוות דין.

השופט יחיאל כשר דחה את הבקשה על הסף. הוא ציין כי אכן מדובר בערובה שנקבעה על "הצד הנמוך" ביחס ל-10 מיליון שקלים , אך הבהיר כי החלטות שעניינן הפקדת ערובה הן החלטות דיוניות שבהן מוקנה לערכאה המבררת שיקול דעת רחב. ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בהן אפילו ב"גלגול שני", קל וחומר בגלגול שלישי הדורש עילה עקרונית או עיוות דין ממשי, ומכך עולה כי לרשמים ולשופטים בערכאות הדיוניות יש מרחב תמרון עצום בקביעת גובה הערובה, תוך שקלול כלל הנתונים. תקיפת החלטות אלו בערכאות ערעור – ובוודאי בבית המשפט העליון – היא משימה קשה מאוד שכרוכה בסיכון לפסיקת הוצאות נוספות.

לקריאת ההחלטה, רע"א 61427-10-25 מ.ו. השקעות בע"מ ואח' נ' פגסוס החזקות בע"מ – לחצו כאן.