כחלק מהמאמרים בנושא הקורונה, כפי שציינו שנערוך עבורכם במאמר חדלות פירעון בצל הקורונה, אחד הנושאים שאנו נשאלים עליהם הכי הרבה בתקופה זו היא סוגיית תשלום דמי שכירות לבית עסק שאנו לא עושים בו שימוש וכעת הוא סגור ושאלות בעלות אופי דומה.
אבהיר כבר עכשיו כי אין תשובה חד משמעית וגורפת לשאלה זו, ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.
לבחון את תנאי החוזה וסוג החוזה
ראשית וכדבר שבשגרה, לפני שאנו פונים לדין הכללי, יש לבחון את הוראות החוזה. האם בהוראות החוזה מצויים תנאים על פיהם, בהתקיים כוח עליון, מלחמה, מגיפה או תנאים אחרים, יתאפשר למי מהצדדים להביא את החוזה לסיומו, לשנות את תנאי החוזה או כל מנגנון מוסכם וקבוע אחר. ככל שהחוזה קובע מפורשות תנאים בנושאים אלו שהצדדים גמרו בדעתם שיתקיימו, הרי שיש לבחון ראשית את האפשרות לפעול על פי הוראות החוזה בטרם נבחן את הדין הכללי.
מניעה לקיום החוזה
סוגיה חשובה היא האם ישנה מניעה אמיתית לקיום החוזה. בשביל לבחון זאת, יש לבחון את סוג החוזה ואת הנסיבות. לדוגמה, במצב של שכירות בית עסק – האם יש מניעה חוקית שמונעת מהשוכר גישה או הפעלה של הנכס. לשם הדוגמה, שונה הדין של חברת שליחויות שממשיכה לפעול כמעט ללא כל שוני ולהפעיל את העסק בתקופת הקורונה אל מול אולם אירועים שאין באפשרותו לקיים יותר אירועים בתקופה זו.
כן, יש לבחון את הדיל שחל על החוזה. ישנם חוזים בינלאומיים עליהם עשויים לחול דינים בינלאומיים ויש חשיבות לתניית השיפוט שנקבעה בהסכם, כמו גם לבחון אמנות בינלאומיות, לדוגמה אמנת האו"ם בדבר מכר טובין בינלאומי, שנקלטה בדין הישאלי מכוח חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), התש"ס-1999.
סיכול חוזה לאור מגיפת הקורונה
בדין הישראלי, סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 עשוי להיות רלוונטי לטענת סיכול חוזה בעניינו. הסעיף קובע מספר תנאים מצטברים, כדלהלן: א. הפרת החוזה נובעת מנסיבות שהמפר לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש. ב. המפר לא היה יכול למנוע את אותן נסיבות. ג. קיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים.
בהתקיים כל תנאים אלו, לבית המשפט יש שיקול דעת רחב לחייב את הצד המפר בהוצאות הצד השני – והכל אם נראה לבית המשפט הדבר צודק ונכון.
בעבר, הפירוש שנתן בית המשפט לפטור שניתן בשל סיכול הוא דווקני ומצומצם באופן שבית המשפט לא ראה באירועי קיצון כגון: מלחמה, נזקי טבע, מחלה קשה ואפילו פטירה כאירוע מסכל, בבחינת "הכל צפוי" – אלא אם מדובר בחוזה לקבלת שירות אישי. בשנים האחרונות חל ריכוך במגמה לאור פסק דין רגב נ' משרד הבטחון, במסגרתו נקבע מבחן גמיש יותר המחיל את מבחן הצפיות לא על עצם צפיות האירוע המסכל, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים ואם כך, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו.
טענת סיכול חוזה לאור מגיפת הקורונה כמובן טרם הגיעה לבית המשפט וכמובן שאין כל הלכה מחייבת של בית המשפט העליון בנושא. בבתי המשפט ניתנו בעבר מספר פסקי דין שונים, כך לדוגמה, ניתן לאחרונה פסק דין בבית המשפט המחוזי בעניין פרץ השכרת רכב, שקיבל טענת סיכול בעניין שבין חברה להשכרת רכב לאדם פרטי.
אדם הפרטי שכר מחברת השכרת רכבים. הרכב חנה מחוץ למקום עבדותו. במקום העבודה התרחש אירוע פלילי ששוכר הרכב לא היה מעורב בו. משטרת ישראל החליטה להחרים את הרכב. בית המשפט קיבל את טענת הסיכול למצב שבו הוחרם ושהה בידי המשטרה, כאשר הרכב חנה בחניה ללא כל מעורבות השוכר באירוע הפלילי.
הוכחת סיכול החוזה
על הטוען טענת סיכול החוזה מוטל הנטל להוכיח את הסיכול. ומדוע זה חשוב ? משום שברירת המחדל של בית המשפט היא כי חוזים יש לקיים, והמבקש שלא לקיימם, עליו לשכנע את בית המשפט בנסיבות המתאימות.
השלכות מגיפת הקורונה על כל חוזה וחוזה טרם התבהרו בנקודת זמן זו. יש הסוברים כי תוך פרק זמן יחסית קצר המצב יחזור לקדמותו ויש הסוברים כי המדינה לא תחזור לפעילות מלאה לתקופה ממושכת. יש לנתון זה, כמו גם יתר הנסיבות וסוג החוזה, להשפיע רבות על תוצאות הסיכול, שכן מדינת ישראל לא ידעה על השבתה של המשק לפרק זמן כה ממושך מאז הקמתה ובהחלט סביר שבמקרים רבים בתי המשפט יקבעו שהחוזה סוכל.
איך נדע האם נוכל לטעון לסיכול החוזה לאור מגיפת הקורונה ?
לצערנו, איש לא יוכל לתת תשובה מוחלטת וחד משמעית לנושא זה, ובטח שלא במסגרת כללית זו. באופן כללי וככלל אצבע, ככל שהנסיבות שנוצרו מונעות את קיום החוזה תגברנה וככל שפרק הזמן יהא ממושך יותר – אזי נוכל לשער שהסיכוי שטענת סיכול תתקבל בבית המשפט יגדל. צריך לזכור, יש שני צדדים למטבע. לאו דווקא בעל הנכס צריך לספוג על עצמו את הנזק הכלכלי כתוצאה מהמגיפה, מה גם שייתכן שהוא משלם מדי חודש בחודשו תשלומי משכנתה על הנכס ונדרש לדמי השכירות לשם כך.
כאמור, מגיפה שהשביתה / תשבית את המשק לפרק זמן כה ממושך עם השלכות כל כך רחבות על המדינה והכלכלה, לא נראתה מאז מקום המדינה. נתון זה, כמובן, יחזק את טענת הסיכול, בשים לב שההלכה שנקבעה היא מבחן הצפיות על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים .
לטעמנו, דרך המלך בתקופה זו היא להגיע להסדר עם בעל הנכס או הספק, בהתאם לנסיבות שנוצרו ובהתאם לסוג החוזה, תנאי החוזה ולמניעה החוקית שנוצרה. לא ניתן לתת כאן כלל אצבע לאיזה אחוז מגובה התשלום נכון יהא לסכם עם בעל הנכס, משום שכל מקרה על פי נסיבותיו, כאמור.
שאלות אלו של סיכול חוזים מתעוררות במספר רב של חוזים, כגון גני ילדים שאינם פעילים בתקופה זו, תשלומים לספקים שונים, שכירויות אחרות ועוד. בנושא של גני הילדים, לטעמנו מוקדם לדעת בוודאות מה ההסדר שיקבע, שכן ייתכן ופרק הזמן בו הגן היה סגור "יוחזר" על חשבון 'החופש הגדול' ואין אלא להניח שיהא הסדר גורף משום שמדובר בסוגיה ארצית, אך בהחלט נראה שבית המשפט יכול לאשר אי תשלום חלקי לגני הילדים בתקופה בהם הם לא פעילים, אך כמובן שיש לפעול בעניין זה על פי הוראות הדין הרלוונטים וייתכן ויהיה צורך בהפסקת החוזה עם הגן והודעה מתאימה.
כאן לרשותכם
אנו מעניקים בימים אלו שיחות ייעוץ באמצעות היוועדות חזותית (זום) ואנו עומדים לרשותכם לכל שאלה. ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בנושא ונשמח לעזור לכם לעבור את התקופה הזו.
ניתן ליצור קשר דרך האייקון של הטלפון (אם אתם גולשים דרך טלפון נייד), בטל': 077-6001585, באמצעות טופס יצירת קשר שמופיע בתחתית העמוד מצד שמאל או בפייסבוק וללחוץ על האייקון מצד ימין.
תשאירו לנו הודעה ונחזור אליכם מיד !
לקריאה עוד בנושא ביטול חוזה – לחצו כאן.
מאחלים לכם חג פסח שמח !