פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים דן בסוגיה עקרונית הנוגעת לאמינות טענות עורכי דין בפני בית המשפט. במקרה זה נחשפה הטעיה שבוצעה על ידי עורך דין, אשר הפנה לפסקי דין שאינם קיימים והדגישה את החובה המקצועית והאתית של עורכי הדין כלפי לקוחו וכלפי בית המשפט.
המצאת פסקי דין שאינם קיימים
אדם הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה את בקשתו לסגור תיק הוצאה לפועל שנפתח לצורך גביית חוב מזונות. במסגרת בקשתו, הסתמך והפנה עורך דינו את בית המשפט לפסיקה משפטית מגוונת, תוך הפנייה לפסקי דין ספציפים שניתנו לטענתו בבית המשפט העליון ו/או בבית המשפט המחוזי, עם הפנייה למספרי הליך ספציפים וציון מה נקבע באלו.
בית המשפט השלום שדן בתיק לא הצליח לאתר את פסקי הדין אליהם הפנה עורך הדין, אז ביקש מעורך הדין לצרף העתק מאלו, ואז התברר כי חלק ניכר מפסקי הדין שעליהם הסתמך אינם קיימים בפועל ועורך הדין למעשה הסתמך על "מאגר משפטי שגוי".
כאמור, עורך הדין הפנה את בית המשפט להליכים ספציפים, תוך הפנייה למספר הליך, תאריך ההחלטה, מאגר משפטי בו פורסמה ההחלטה וכו' עם הפנייה ספציפית למה שלשיטתו נקבע באותם פסקי דין שכאמור אינם קיימים. המעשה עורר ביקורת חריפה מצד בית המשפט בשל החובה המקצועית המוטלת על עורכי דין.
הטעיית בית המשפט
בית המשפט הנכבד קבע כי מדובר במעשה הוא חמור ביותר, גם אם נעשה שלא במכוון. הפנייה לפסקי דין שאינם קיימים מהווה פגיעה חמורה באמון בית המשפט ובמערכת המשפטית. בית המשפט הדגיש את החובה האתית המוטלת על עורכי הדין, הן כלפי שולחיהם והן כלפי בית המשפט, להקפיד על הצגת מקורות משפטיים מדויקים בלבד. לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 וכללים 2 ו-34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 חובת האמינות היא בסיסית והכרחית.
אמנם עורך הדין לא טען וציין מה הוא "המאגר המשפטי" שהציג לו את אותם פסקי דין, אך ניתן להבין שמדובר בכלי בינה מלאכותית. בנימה אישית, גם כשבדקנו אנחנו את כלי הבינה המלאכותית ביחס לסוגיות משפטיות בדין הישראלי, יצא לא פעם שקיבלנו תשובות שידענו מיד שהן שגויות תוך הפנייה לכאורה לפסקי דין שכלי הבינה המלאכותית בדתה פרי דמיונה (הסירו דאגה מליבכם, כמובן שלא השתמשנו באלו).
עורך דין מקצועי
פסק הדין מחדד את החשיבות של אמינות ומקצועיות בתחום עריכת הדין. עורכי דין נושאים באחריות כבדה לוודא שכל טענה עובדתית או משפטית המוצגת לבית המשפט נסמכת על מקורות אמינים.
בנוסף, ההחלטה מהווה תמרור אזהרה לאנשי המקצוע, ומבהירה כי הטעיה, גם אם לא נעשתה במכוון, אינה מתקבלת במערכת המשפט, לא בחוסר תשומת לב ובוודאי שלא בידיעה.
מקרה זה מהווה דוגמה מובהקת לחשיבות ההקפדה על סטנדרטים גבוהים של אתיקה מקצועית ואמינות במערכת המשפט. עורכי דין נדרשים לשמור על רמת מקצועיות בלתי מתפשרת ולוודא כי הם מספקים מידע מדויק ומבוסס בכל עת.
לקריאת פסק הדין המלא, רער"צ 46608-07-24 חמדון נ' המוסד לביטוח לאומי – לחצו כאן.