עורך דין גבה עבור חברה חדלת פירעון סכום של מעל 170 אלף שקל. הוא ביקש לקבל תגמול מיוחד מתוך קופת הנשייה. זאת בעדיפות על פני שאר הנושים. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה. השופט הבכיר חגי ברנר קבע כי מי שרק מילא את תפקידו המקצועי כבא כוח החברה אינו זכאי לגמול. הוא אינו זכאי לגמול לנושה פעיל על חשבון יתר הנושים.

גמול לנושה פעיל בהליכי חדלות פירעון

המבקש, עו"ד חן גראופן, ייצג את חברת א.ב. פסגה שיווק בע"מ בהליכי גבייה נגד חייבת. הוא פעל שנים בהוצאה לפועל, בבית משפט השלום ולבסוף בהליך פשיטת הרגל של אותה חייבת. בזכות פעולותיו נכנס לקופת הנשייה של החברה סכום של 171,516 שקל. בתמורה ביקש עו"ד גראופן גמול בסך 69,339 שקל. הוא ביקש לקבל את הסכום לפני חלוקת הכספים לשאר הנושים. בבקשה כזו טמונה בעיה מובנית. כל שקל שמקבל נושה אחד בא על חשבון האחרים.

עקרון השוויון בין הנושים

עקרון השוויון בין הנושים הוא אבן יסוד בדיני חדלות הפירעון. העיקרון מעוגן בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). לפיו, נושים באותה דרגה מקבלים חלק יחסי שווה מהקופה. בית המשפט העליון הכיר באפשרות חריגה לפסוק גמול ל"נושה פעיל" או "נושה חרוץ". מטרת הגמול לתמרץ נושים לפעול להגדלת הקופה. אבל מדובר בחריג לעקרון השוויון בין הנושים. בית המשפט מגביל אותו למקרים מיוחדים בלבד.

מתי מגיע גמול לנושה פעיל

הפסיקה קבעה תנאים ברורים למתן גמול לנושה פעיל. השופט ברנר בחן אותם. הוא קבע שאף אחד מהם אינו מתקיים כאן. אלו עיקרי הקביעות:

  1. תזמון הפעולות. עורך הדין ביצע את כל פעולות הגבייה הרבה לפני פתיחת הליכי חדלות הפירעון נגד החברה. הן החלו ב-2012. את תביעת החוב הגיש המבקש ב-2018. הרעיון שמאחורי הגמול נועד לנושה שפועל אחרי פתיחת ההליך. זאת כשאחרים יושבים בחוסר מעש.
  2. חובה מקצועית רגילה. עורך דין שמייצג לקוח בהליכי גבייה ממילא חייב לפעול כמיטב יכולתו. זה לא מאמץ חריג שמצדיק פרס.
  3. היעדר אישור מראש. גמול מיוחד מחייב בדרך כלל אישור מוקדם של בית המשפט של חדלות הפירעון.
  4. מימון חיצוני. את הליכי הגבייה מימנה בפועל בתו של בעל השליטה, ולא המבקש מכיסו.
שיהוי בהגשת הבקשה

בית המשפט הוסיף שהבקשה נגועה בשיהוי חמור. הכספים הגיעו לקופה כבר ב-2020. אך המבקש הגיש את הבקשה הנוכחית רק שש שנים אחר כך. זו גם לא הפעם הראשונה. עוד ב-2021 ניסה המבקש לקבל את אותו סכום בדיוק במעמד של הוצאות ההליך. בית המשפט דחה את בקשתו. השופט מתח ביקורת גם על הנאמן, שתמך בבקשה. תפקידו לשמור על האינטרס של כלל הנושים, לא של נושה אחד.

מה ניתן ללמוד מההחלטה

לדעתנו, ההחלטה מציבה גבול ברור. עורך דין עשה עבודה מקצועית עבור לקוח עוד לפני שההליך החל. עבודה כזו לא הופכת אותו ל"נושה פעיל" הזכאי לפרס. מי שמנהל גבייה עבור עצמו ואגב כך גם מילא תפקיד, אינו חורג מהשורה. התנהגות כזו אינה מצדיקה פגיעה בעקרון השוויון בין הנושים. מי ששוקל לבקש גמול לנושה פעיל צריך לפנות לבית המשפט מראש. עליו לפעול דווקא לאחר פתיחת ההליך. פנייה מוקדמת לעורך דין חדלות פירעון יכולה למנוע אכזבה כזו. גם סוגיית חובת תום הלב בחדלות פירעון משחקת תפקיד מרכזי בהערכת בקשות מסוג זה.

לקריאת ההחלטה, חדל"ת 67810-02-20 טוכטרמן נ' א.ב. פיסגה שיווק בע"מ ואח' – לחצו כאן