תקנות בית המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") מסדירות את הסוגייה של עיון בתיקי בית המשפט, כאשר נקודת המוצא היא שהליכים משפטיים הם פומביים והציבור רשאי לעיין בכל תיק בית משפט, גם אם האדם שמבקש לעיין בתיק לא היה אחד מבעלי הדין בתיק. לעניין זה, תקנות העיון קובעות כי מי שאינו בעל דין בתיק, רשאי להגיש בקשה שיתאפשר לו לעיין בתיק, ובלבד שאין איסור שבדין לעיון בתיק הספציפי (כגון תיק שהתנהל בדלתיים סגורות וכו').

לאחרונה בית משפט המחוזי בתל אביב נדרש לסוגיה, כאשר חברת יהלומי חושן ארגמן בע"מ ביקשה לעיין בתיק פשיטת רגל של אדם פרטי. החברה טענה שהאדם הפרטי מנהל כנגדה הליך משפטי וייתכן ויש במידע המצוי בתיק פשיטת הרגל כדי לסייע לה להתגונן מפני התובענה שהוגשה כנגדה.

האדם הפרטי התנגד בשלל טענות שונות, בין היתר בשל טענות סף כי קיים איסור שבדין, לכאורה, לאפשר את העיון לאור העובדה שהתנהל לאחר מכן הליך בוררות בין הצדדים וכן בטענות כגון פגיעה בפרטיות ועוד.

המבחנים להתרת עיון בתיק בית משפט

בית המשפט קבע כי נקודות המוצא שיש לאפשר את העיון בתיק. הנ"ל הנגזר באופן ישיר מסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ומסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. בית המשפט קבע כי קיימים שלושה מבחנים שיש לבחון לצורך הכרעה בשאלת העיון: האם ישנו איסור שבדיון להתרת העיון? אם התשובה שלילית, יש לבחון האם בנסיבות העניין מוצדק להתיר את העיון המבוקש. אם אכן מוצדק להתיר את העיון, יש לבחון איך ניתן להתיר את העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר באינטרסים המנוגדים.

נוכח עקרון העל של פומביות הדיון, נקבע כי ברירת המחדל, באין איסור שבדין להתרת העיון – להתיר את העיון.

בהתאמה לכך, בית המשפט ניתח את המקרה הקונקרטי וקבע כי אין איסור שבדין להתרת העיון. בהמשך קבע כי עיון בתיק בית משפט מתוך אינטרס של מיצוי אפשרות התגוננות מפני הליך משפטי אחר (ולא מתוך סקרנות גרידא) מהווה אינטרס לגיטימי ומוצדק, ואף לא ראה לנכון להגביל את היקף העיון בתיק משהאדם הפרטי, המתנגד לקבלת ההיתר לעיון על ידי החברה, לא הסביר בדיוק כיצד התרת העיון תפגע בפרטיותו, אלא הסתפק בהעלאת הטענה באופן כללי.

אין בתהליכי גילוי מסמכים כדי להשפיע על הכרעה בבקשת העיון

עוד קבע בית המשפט, כי אין בתהליכי גילוי מסמכים שנערכים בהליך משפטי אחד כדי להשפיע על הכרעה בבקשה לעיון בתיק בית משפט, תוך שנקבע שמדובר בשני הליכים נפרדים ואין האחד מושפע מן האחר, כאשר אין כל איסור שבדין האוסר על הגשת בקשה לעיון בתיק בית משפט בד בבד עם ניהול הליכי גילוי מסמכים בהליך אחר.

בנסיבות, בית המשפט התיר את העיון בתיק והשית על המתנגד הוצאות בסך של 3,000 ש"ח.

ההחלטה ניתנה על ידי כב' השופט חגי ברנר.

להחלטה המלאה, לחצו כאן – פש"ר 46252-05-17 אניטה יהלומים בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'