עורך דין חוזים
ידועה האמרה שחוזים יש לקיים, מדובר בעקרון יסוד שאומץ בשיטת המשפט בישראל מימים ימימה. משהסוגיה הזו ברורה, אין חולק שיש חשיבות לנקוט משנה זהירות בטרם כריתת חוזים ולהיוועץ עם עורך דין חוזים מקצועי שעוסק בתחום בטרם כן.
אין גבולות לדוגמאות בדבר חוזים שאנו מתקשרים בהם מדי יום, אפילו רכישה של חלב במכולת מהווה כריתת חוזה. כפי שידוע (ולמעט חריגים), חוזה לא חייב להיכרת בכתב. חוזה יכול להיכרת גם בעל-פה ואפילו לעיתים בהתנהגות. החריג השכיח ביותר לכך הוא חוזה לעשיית עסקה בנכס מקרקעין, הטעונה מסמך בכתב בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.
כריתת חוזים
לאחר שהבנו את חשיבות קיום החוזים, כפי שאימצה מערכת המשפט הישראלי, נשאלת השאלה כיצד נכרת חוזה?
בעקרון, חוזה נכרת באמצעות הצעה וקיבול. המציע מציע הצעה כלשהי לאדם אחר (נקרא לו להלן "הניצע") והניצע מאשר את ההצעה. הלכה למעשה, ככל וההצעה הייתה מסויימת והקיבול מכיל את גמירות דעתו של הניצע – נכרת כאן חוזה.
כאמור לעיל, הקיבול יכול גם להיות באמצעות התנהגות, בדרך של ביצוע ההצעה וקיום החוזה בפועל בין הצדדים. על החוזה חלות, בין היתר, הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 וכן הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
חוזה מחייב
כדי לבחון האם חוזה הוא חוזה מחייב, יש לבחון ראשית האם נכרת חוזה. ככל שישנם פגמים בכריתה של החוזה, ייתכן והחוזה אינו מחייב ו/או נוכל לבטלו. על כן, ראשית יש לבחון האם התקיימו התנאים של ההצעה וקיבול, והאם הקיבול אכן מעיד על גמירות דעתו של הניצע. האם ההצעה מסויימת דיו, כפי שנקבעה בפסיקה.
נבהיר שלעניין המסויימות הנדרשת, הפסיקה לא החמירה על המסויימות הנדרשת בהצעה וקבעה שעל ההצעה אך להכיל את הפרטים המהותיים, את היתרה ניתן להשלים.
יש לבחון האם החוזה נוגד את תקנת הציבור, האם מדובר בכריתת הסכם מחייב או שמא הסכם ג'נטלמני בלבד ועוד.
בהמשך, יש לבחון האם כריתת החוזה הייתה נגועה בפגמים, והשכיחים שבהם הם טעות יסודית, הטעיה, עושק וכפייה.
מסוימות
סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי על ההצעה להיות מסוימת כדי לאפשר לכרות את החוזה בקיבולה, והכוונה בכך היא שההצעה תכלל את כל הפרטים המהותיים והחיונים של העסקה, על מנת שההצעה תהיה מספיק ברורה וניתן יהיה לקבל אותה רק בהודעת קיבול. אין צורך שכל פרט שולי בפרטי העסקה יופיע במסגרת ההצעה. למעשה הפסיקה ריככה את דרישת המסוימת ופירשה את דרישה זו רק לגבי התנאים החיוניים והמהותיים של העסקה, כגון: מהות העסקה, התמורה, זמני תשלום וכו'.
גמירות דעת
גמירות דעת היא רצונם של הצדדים להתקשר בהסכם משפטי, ובהתאמה לכך גם ההצעה וגם הקיבול צריכים להעיד על גמירות דעתו של כל צד לחוזה. הפסיקה קבעה כי גמירות דעת נבחנת על פי אמות מידה אובייקטיביות. זאת אומרת, שההתנהגות של המציע ושל הניצע נבחנים בראי אובייקטיבי, האם אדם מן היישוב שהיה מתנהג כך, באופן אובייקטיבי, היה גומר בדעתו להתקשר באופן משפטי ומחייב. לא בוחנים ואין אפשרות לבחון את רחשי ליבו של האדם באופן סובייקטיבי. זאת, גם מתוך רצון להמנע מטענות סובייקטיביות שיביאו לביטול של חוזים על פי רצון צד זה או אחר.
דיני חוזים
כפי שנוכחנו לדעת, לחוזים עשויים להיות משמעותיות אישיות וכלכליות נכבדות, וכאשר ברי כי חוזים יש לקיים, צריך לנקוט במשנה זהירות בטרם התקשרות בכל סוג של חוזה. ככל שהחוזה בעל משמעות כבדה יותר, כך גדל הצורך להתקשר עם עורך דין חוזים מקצועי בטרם עריכת החוזה על מנת שיכלול בחוזה הוראות שמגנות עליכם ודואגות לכיבוד האינטרסים שלכם, תוך מתן ערבויות מתאימות במידת הצורך. מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה בנושא דיני החוזים ונשמח לסייע.