ביטול חוזה קיים על ידי נאמן

על פי הוראות הדין הישראלי והוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") בפרט, חוזים יש לקיים. אין אפשרות לצד לבטל חוזה באופן חד צדדי ובהעדר עילה, רק על פי רצונו.
שונה הדבר על פי דיני חדלות הפירעון. כידוע, בשלהי שנת 2018 נכנסו לתוקף הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). במסגרת סימן משנה ב' לסימן ב' לחוק חדלות פירעון נקבעו הוראות שונות לגבי חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה. כך לדוגמה, סעיף 67 לחוק חדלות פירעון מאפשר לנאמן, באישור בית המשפט,  לבטל חוזה קיים גם אם אין עילה לביטול החוזה.

מדובר כמובן בהוראה קונקרטית בדיני חדלות הפירעון ומתוך הכרה בהליכי חדלות הפירעון ורצון להשיא את קופת חדלות הפירעון עבור הנושים הרבים של התאגיד, שמחכים לכספם, ונוגדים את הוראות הדין הישראלי בכל הנוגע לדיני החוזים.

ביטול חוזה קיים באישור בית המשפט

במסגרת חדל"ת 34115-12-20 פימה נ' ממונה על חדלות פירעון, נדרש בית המשפט המחוזי לסוגיה, כשביקש הנאמן להוראות על ביטול הסכם שכירות לאחר מכירת פעילות ונכסי חברת מטבחי לוגה 2003 בע"מ. החברהשכרה נכס מהמשכירה, חברת אסיף שדרות בע"מ, והנאמן ביקש לבטל הסכם שכירות זה בהעדר עילה על פי דיני החוזים ובהסתמך על סעיף 67 לחוק חדלות פירעון כאמור.

בית המשפט הנדרש לסוגיה, ניתח את הוראות דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון, שקובע כי תכלית ההוראה היא לאפשר לנאמן פהסיק התקשרות לא יעילה כדי להשיא ערך לטובת קופת הנשייה, בהכרה כי המחוקק העדיף את האינטרס הציבורי של נושי חדל הפירעון לעומת אינטרס הפרט בקיום החוזה. יובהר כי הפסיקה קבעה שיש לשקול, במסגרת הבקשה לביטול, גם את הנזק שיגרם לצדדים לחוזה שמבוקש לבטלו.

ביטול החוזה

במסגרת התיק הנוכחי, בית המשפט דן בסוגיה ואיזן בין האינטרסים של ביטול החוזה מחד וקיומו מאידך. במקרה הנידון, החברה שרכשה את נכסי ופעילות החברה שבפירוק לא הייתה מעוניינת בנכס נשוא השכירות, והמשמעות בכך הייתה שהמשך קיום החוזה יגרור את המשך תשלום השכירות על כתפי קופת חדלות הפירעון, בזמן שאין לנאמן כל שימוש בנכס שבנידון, ועסקינן בהשתת עלויות כבדות מאוד על קופת חדלות הפירעון, כאשר חוזה השכירות היה עד ליום 31.01.22. כמו כן, ניסיון לכפות את המשכך שכירת הנכס על ידי החברה שרוכשת הנכסים והפעילות עשוי להכשיל את הליך המכירה כולה, מה שיותיר את קופת הפירוק ריקה. מכאן, בית המשפט ראה לנכון להורות על ביטול המשך קיום החוזה.

פיצוי לצד הנפגע

המשכירה ביקשה מבית המשפט כי, ככל ויבוטל החוזה, לפסוק לזכותה פיצוי בגובה שלושה חודשי שכירות במעמד של הוצאות פירוק (שהמשמעות היא קבלת הכספים במעמד ראשון), וזאת בנוסף מבלי לגרוע מזכותה להגיש תביעת חוב בגין יתרת נזקיה.

בית המשפט דחה את הבקשה, בקובעו כי סעיף 74 לחוק חדלות פירעון קובע כי הצד שנפגע מביטול חוזה זכאי להגיש תביעת חוב בגין נזקיו, ויראו את החוב הנצבר כ"חוב עבר". המשמעות היא, שהחוב הנדרש, ככל שיאושר (במלואו או במקצתו), יחולק על פי שיעור הדיבינד שיהיה בתיק בהתאם לשיעור הדיבידנד שיהיו זכאים יתר הנושים.

כאן לרשותכם

אנו מעניקים בימים אלו ייעוץ בכל האמצעים ואנו עומדים לרשותכם לכל שאלה. ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בנושא ונשמח לעזור לכם לעבור את התקופה הזו.
ניתן ליצור קשר דרך האייקון של הטלפון (אם אתם גולשים דרך טלפון נייד), בווטסאפ, בטל': 077-6001585, באמצעות טופס יצירת קשר שמופיע בתחתית העמוד מצד שמאל או בכל דרך אחרת.

להחלטה המלאה, לחצו כאן – חדל"ת 34115-12-20 פימה נ' ממונה על חדלות פירעון
לקריאה בנושא ביטול חוזה על פי דיני החוזים  – לחצו כאן.