כאמור במאמר בנושא הפרת חוזה, מעת הפרת החוזה עשויה לקום האפשרות לדרוש את ביטולו ו/או אכיפתו. בד בבד, ניתן לעתור לפיצויים בשל הפרת החוזה. הוראות סימן ג' לפרק ב' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע שישנם מספר סוגי פיצויים: פיצויים בגין נזקים מוכחים, נזקים לא מוכחים וגם כאן יש חלוקה לנזקים ממונים ובלתי ממוניים (כגון עוגמת נפש). במקרים מסויימים נקבע פיצוי מוסכם בגין הפרה של הוראה מסויימת בחוזה, ללא הוכחת נזק ואז ניתן לעתור למתן הפיצוי המוסכם, אולם לבית המשפט יש סמכות להורות על הפחתתם.
זאת, כמובן, מבלי לגרוע מהוראות סעיף 18 לחוק החוזים תרופות, הקובע פטור בשל סיכול חוזה בנסיבות שהפר לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן.
באופן כללי, ניתן לומר שלבית המשפט יש סמכות ושיקול דעת רחב לפסוק פיצויים בכל מקרה על פי נסיבותיו, על פי חוש הצדק ובהתאם לאכיפתו ו/או ביטולו של החוזה. חוק החוקים תרופות מקנה לבית המשפט האפשרות לפסוק פיצויים בהתאם לנזק, ללא הוכחת נזק, פיצוי בעד נזק לא ממוני ופיצוי מוסכם, וזאת, מבלי לגרוע מחובת הצדדים לפעול להקטנת הנזק ככל שאפשר.
הפסיקה הכירה בפסיקת פיצויי הסתמכות או פיצויי קיום במקרים מסוימים.
פיצויי קיום
פיצויי קיום המוכרים, בפסיקה כפיצויים חיוביים, נועדו להעניק לנפגע פיצוי בגין נזק שנגרם לו בעקבות הפרת ההסכם על ידי הצד המפר. כגון פיצוי בגין הפסד של רווחים שהיה מרוויח אילו החוזה היה מתבצע ולא היה מופר. בעצם לפצות את הצד שנפגע על הכספים שלא זכה להרוויח עקב ביטול החוזה, ופיצוי מסוג זה יינתן רק במקרים שאין אפשרות לבצע את החוזה
פיצויי הסתמכות
פיצויי הסתמכות, המוכרים בפסיקה כפיצויים שליליים, נועדו להעניק לנפגע פיצוי שישיב את מצבו הכלכלי לקדמותו, אלמלא נכרת החוזה ובטרם הופר על ידי הצד המפר. זאת אומרת, מלבד להשיב לצד שנפגע את התמורה שנתן במסגרת החוזה, לפצות את הצד שנפגע במלוא ההוצאות שנשא בכל הכרוך לחוזה (לדוגמה הוצאות שהוציא לבחון כדאיות החוזה, שכר טרחה וכו'). פיצויי הסתמכות נפסקים, לרוב, במקרים שהם טרם נכרת חוזה, אלא בשל חוסר תום לב בניהול משא ומתן כאשר אחד הצדדים מסתמך על המשך ניהול המשא ומתן בתום לב ונושא בהוצאות לשם קידום החוזה, ולימים מגלה שהצד השני ניהל עמו משא ומתן בחוסר תום לב מבלי כוונה כנה ואמיתית לכרות חוזה.
פיצויים מוסכמים
במסגרת החוזה יכולים צדדים של העסקה לקבוע כי הפרה של הוראה מסויימת מהוראות החוזה תזכה את הצד הנפגע בפיצוי מוסכם וקבוע מראש, ללא הוכחת נזק. הפסיקה קבעה כי ההסכמה צריכה להיות קבוע ומפורשת לגבי הוראה מסוימת שהפרתה בחוזה תזכה בסעד הספציפי, ואין די בלקבוע תניה גורפת שכל הפרה תזכה בפיצוי מוסכם וקבוע מראש בשיעור גבוה.
קביעת מנגון של פיצוי מוסכם היא חלק מהאוטונמיה של הצדדים לקבוע ולעצב את תנאי החוזה כפי רצונם, אולם בעתירה לפיצוי המוסכם, לבית המשפט סמכות להפחית את הפיצוי המוסכם תוך בחינת היחס שבין שיעור הפיצוי לשיעור הנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה.
יוער כי העתירה לפיצויים אינה כפופה דווקא לאכיפת או ביטול החוזה, וניתן לעתור לפיצויים בד בבד עם עתירה לאכיפה או ביטול החוזה, אולם פיצויי קיום לא ייפסקו מקום שבו החוזה נאכף והצד שנפגע יזכה להנות מפירות החוזה כמובן. כפי שאנו רואים, ניתן לעתור למספר רב של פיצויים בגין הפרת חוזה, ובמקרים רבים יש לבצע מלאכת מחשבת עם עורך דין מקצועי העוסק בתחום, אילו סעדים הכי כדאי לדרוש ואיך להציג את פני הדברים.
בדיוק מטעם זה, אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם ביצוע כל פעולה וכבר בשלב המקדמי של הפרת החוזה, גם לשם מתן הנחיות לאיסוף ראיות וגם כדי לבחון כל צעד כבר בשלב זה.
מומלץ לעיין גם בעמוד עורך דין אזרחי. ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בנושא ונשמח לעזור לכם.
ניתן ליצור קשר דרך האייקון של הטלפון (אם אתם גולשים דרך טלפון נייד), בטל': 077-6001585, בווטסאפ, באמצעות טופס יצירת קשר שמופיע בתחתית העמוד מצד שמאל או בכל דרך שתרצו.