תביעה לפינוי מחזיק בנכס תידון במסגרת הליך עיקרי של פשיטת רגל על ידי בית המשפט המחוזי

כידוע, לשם פינוי אדם או גוף מנכס עלינו לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה מתאימה. אין אפשרות לבצע פינוי בשיטת הסעד העצמי ובשימוש בכוח, אלא בהתאם להוראות הדין.
במסגרת הליך פשיטת רגל ממונה מנהל מיוחד על נכסי החייב, אשר אמון, בין היתר, על כינוס נכסי החייב ומשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט בהליך.
במקרה הנידון, חייב המצוי בהליך פשיטת רגל הוא בעלים של רבע מזכויות נכס המהווה בניין בעיר ירושלים. הבניין בבעלות החייב ושלושת אחיו (כל אחד רבע מזכויות הנכס). אחד המחזיקים בנכס הוא תאגיד, חברה בע"מ בבעלות אחד מאחיו של החייב.

מימוש הנכס בבית המשפט המחוזי או בלשכת ההוצאה לפועל ?

על זכויות החייב בנכס מונתה כונסת נכסים מטעם רשות המיסים בתיק הוצל"פ שמתנהל עוד משנת 2004, לגביית חוב חלוט לרשות המיסים. המנהל המיוחד וכונסת הנכסים הגישו בקשה משותפת, בתיק פשיטת הרגל, לאפשר לפעול לפעול למימוש משותף של הנכס במסגרת תיק פשיטת הרגל, ובית המשפט אישר הבקשה כמבוקש.
בהמשך, כשניסו לפעול השניים למימוש הנכס תוך הגשת בקשות מתאימות לבית המשפט של חדלות פירעון, בית המשפט הפנה את השניים להגיש הבקשות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בקביעה שתיק פשיטת הרגל נלווה לתיק ההוצאה לפועל.
כונסת הנכסים והמנהל המיוחד הגישו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. הערעור התקבל על ידי בית המשפט העליון (כב' השופטת ענת ברון) ונקבע כי הליך המימוש יתבצע וינוהל בבית המשפט המחוזי.

ערעור נוסף לבית המשפט העליון

כונסת הנכסים והמנהל המיוחד הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי שיורה על פינוי התאגיד שמחזיק בנכס כאמור ומי מטעמו. בית המשפט המחוזי דחה את בקשה במקום, בקביעה כי ההליך העיקרי של פשיטת רגל אינו מתאים לדון בסוגיית הפינוי של התאגיד, צד שלישי וכי יש לפתוח הליך אזרחי נפרד בנושא לשם הפינוי, וזאת לאחר שיינתן על ידו היתר לניהול הליך נפרד בהחלטה נפרדת ובכפוף לבקשה מתאימה שתוגש על ידי כונסת הנכסים והמנהל המיוחד.

אלו לא השלימו עם החלטת בית המשפט המחוזי והגישו ערעור נוסף לבית המשפט העליון על החלטה זו. בית המשפט העליון קיבל את הערעור (כב' השופטת יעל וילנר), בקובעו כי משנקבע שהליך המימוש יתבצע במסגרת הליך פשיטת הרגל, פרשנות המונח "הליך המומש" טומן בחובו גם את הליכי הפינוי ואין מקום לפצל ההליכים.

בית המשפט העליון הוסיף ונימק את החלטתו כי לבית המשפט של חדלות פירעון סמכות רחבה לדון ולהכריע במגוון עניינים הקשורים להליך פשיטת הרגל, מבלי שיהא צורך בפיצול ההליכים וזאת משיקולים רבים, בין היתר מומחיות בית המשפט של חדלות פירעון ומניעת כפל התדיינות וסרבול ההליכים. בית המשפט העליון הגדיל וקבע כי המגמה הרווחת בפסיקה היא כי גם סכסוסכים המצויים בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, שנוגעים להליך פשיטת הרגל, יידונו בפני בית המשפט של חדלות פירעון.

לפסק הדין המלא, לחצו כאן – רע"א 2270-19 עו"ד יניב אינסל נ' כונס הנכסים הרשמי