במסגרת הליך של חדלות פירעון (פשיטת רגל כפי כינוייה בעבר והליכי הסדר), נדרש כל מי שטוען שהחייב חייב לו כספים (להלן: "הנושה") להגיש תביעת חוב. תביעות החוב נבדקות על ידי בעל תפקיד שמתמנה על ידי בית המשפט, כמנהל הסדר או נאמן ומוכרעות על ידו.
הגיוני שיהיה בן אדם ניטרלי שיבדוק את תביעות החוב, כדי למנוע מצב בו מוגשות תביעות חוב בדויות ללא דבר מאחוריהן ומאושרות באופן אוטומטי.
בית המשפט המחוזי בנצרת נדרש לאחרונה לסוגיה בה אחד הנושים של החייב ביקש להשיג על החלטת הנאמנת בנוגע להכרעתה בתביעת חוב של נושה אחר (המועצה המקומית עילוט), תוך שאותו נושה מעלה טענות קשות של תרמית, הונאה וקבלת דבר במרמה מצד המועצה המקומית עילוט.
הגשת בקשות רבות לבית המשפט
אותו נושה הגיש בקשות רבות לבית המשפט, בהן טען כאמור טענות קשות. בית המשפט דחה את הבקשות, בקביעה כי זו לא הדרך להשיג על הכרעת תביעת חוב. הדרך להשיג על הכרעת תביעת חוב היא באמצעות הגשת ערעור על הכרעת החוב, כפי שמפורט בסעיף 215 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.
יחד עם זאת,משנחשפה הנאמנת לטענות הנושה ולאחר הכרעתה בתביעת החוב, פנתה שוב למועצה המקומית עילוט ודרשה לקבל פרטים ומסמכים נוספים, אולם לאחר קבלתם לא מצאה מקום לשנות מהכרעתה.
ערעור על הכרעה בתביעת חוב
בהמשך, הגיש הנושה ערעור כדין על ההכרעה בתביעת החוב, אולם הערעור הוגש באיחור ניכר ומבלי שביקש את אישור בית המשפט להגשת הערעור באיחור.
במסגרת הערעור, הועלו טענות רבות כנגד החייב והמועצה המקומית והוגשו תגובות הנאמנת והחייב.
בית המשפט דן בערעור והחליט לדחות את הערעור, הן לאור העובדה שהוגש באיחור והן לגופו של עניין, כאשר נקבע כי הנאמנת הייתה רשאית, גם לאחר הכרעה בתביעת החוב, לשוב ולבחון בשנית את הכרעתה בתביעת החוב, כמו גם לבקש הבהרות ופרטים נוספים לגבי תביעת החוב וגם לשנות את הכרעתה במידת הצורך, וזאת לנוכח נתונים נוספים שהועברו אליה לאחר הכרעתה בתביעת החוב.
ביקורת שיפוטית על הכרעה בתביעת חוב
בית המשפט הוסיף וקבע כי, הלכה פסוקה, שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת בעל התפקיד בבחינת תביעת החוב. בית המשפט לא בודק בעצמו את תביעת החוב, אלא רק בוחן את הכרעת החוב, שבוצעה על ידי הנאמנת, תחת ביקורת שיפוטית, כאשר בית המשפט יתערב בהכרעות החוב בהתערבות מצומצמת, המוגבלת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה.
בנסיבות, בית המשפט דחה את ערעור הנושה והשית עליו בהוצאוך בסך של 6,000 ש"ח.
ההחלטה ניתנה על ידי כב' השופט עמית יוסף בן-חמו.
להחלטה המלאה, לחצו כאן – פש"ר 26583-04-22 עדוי נ' לידאוי ואח'