שיקים חוזרים
תופעה שכיחה בעידן זה הינם שיקים חוזרים. להלן מספר המלצות כיצד יש להתמודד עם תופעה זו בצורה היעילה ביותר.
ראשית, יש לבחון את סיבת חזרת השיק. האם חזר מפאת הוראת ביטול (נ.ה.ב), האם חזר מפאת חוסר כיסוי (א.כ.מ.), האם חזר מפאת חשבון סגור ו/או מוגבל או שמא כלל חזר מנסיבה טכנית ?
לפנות למושך השיק
המלצתנו הראשונה, היא כמובן, ליצור קשר עם המושך, קרי, בעל השיק, לשאול בגין פשר הדבר, ולבחון אפשרות שיחליף את השיק במזומן.
במידה והמושך סירב להצעתכם, יש לפנות במידית לעורך דין על מנת שיגיש את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
שטר כפסק דין
אמרה ידוע היא כי שטר [לרבות שיק] הינו כ"פסק דין", וכי ניתן לממש את השיק ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהגשת תובענה. אמרה זו נגזרת מסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, אך נכונה היא באופן חלקי בלבד. במידה ובשטר עסקינן, יש באפשרות החייב (המושך / בעל השיק) להגיש התנגדות לביצוע שטר, בו יציין החייב את נימוקי ההתנגדות, ובכך, יועבר הדיון לבית משפט השלום לצורך הכרעה. כידוע, בהוצאה לפועל של פסק דין אין לחייב אפשרות להגיש התנגדות, שכן העניין נדון עוד קודם לכן לפני בית המשפט ובקשת הביצוע היא על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט.
סדרי הדין בהליך זה:
לאחר הגשת השטר לביצוע, יומצא לחייב אזהרה, לפיה עליו לפעול בהתאם לתנאים הבאים:
- לשלם את מלוא החוב במזומן.
- לשלם את מלוא החוב בהתאם לתשלומים שנקבעו ע"י רשם ההוצאה לפועל.
- להגיש בקשה למתן צו תשלומים.
- להתייצב לחקירות יכולת בלשכת ההוצאה לפועל.
- להגיש התנגדות לביצוע שטר.
נקיטת הליכים טרם מסירת אזהרה
על החייב לפעול בהתאם לסדרי הדין המפורטים לעיל תוך 30 יום מעת מסירת האזהרה. במקרים מסוימים, ייתכן כי יש בפרק זמן זה כדי לפגוע בזוכה בצורה ממשית, ולגרוע מן האפשרויות לגבות את חובו. לדוגמה, במידה והחייב מבריח נכסים ורושם נכסים בבעלותו על צדדי ג' ו/או מוכר נכסים לצורך התחמקות מתשלום חובותיו. במקרים אלו, ניתן להגיש בקשה לביצוע הליכים בטרם מסירת אזהרה.
הרמת מסך בהוצאה לפועל
במידה וצד ג' הינו ביתרת חובה כלפי החייב, יש באפשרות הזוכה להטיל עיקול על נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי, ובכך, צד שלישי מחויב לשלם את חובו כלפי החייב ישירות לידי הזוכה. יתרה מכך, במקרים חריגים ניתן לחייב בעל מניות של חברה בחוב הפסוק של החברה עצמה, ישירות בהוצאה לפועל וללא הליך מקדים בבית המשפט. הליך זה מוכר בשם "הרמת מסך ההתאגדות".
התנגדות לביצוע שטר
כפי שפורט לעיל, יש באפשרות החייב להגיש התנגדות לביצוע שטר, ובטרם הגשת התנגדות, יש לבחון מי הוא הזוכה ואת מעמדו. החייב זכאי להגיש התנגדות לביצוע שטר מסיבות רבות, החל מטענה בגין כשל תמורה, כשלון תמורה חלקי קצוב, וכלה בטענת קיזוז אל מול נזק שנגרם לחייב עקב פעולות הזוכה בעסקה דנן ו/או חוב אחר.
אוחז כשורה
מעמדו של אוחז השטר, קרי הזוכה, הינו חשוב מאוד לצורך הבחנה בטענות הגנה אשר יוכל החייב לטעון. יש לבחון את מעמדו של הזוכה בצורה מקצועית כגון: האם הזוכה הינו צד קרוב ? האם הזוכה הינו צד רחוק ? האם הזוכה אוחז כשורה ? האם הזוכה אוחז בעד ערך ? וכו'.
אוחז בעד ערך
חשוב לציין כי לא כל צד רחוק הינו אוחז כשורה. במקרים רבים יהיה ניתן להתגונן אל מול צד רחוק בטענות הגנה העומדות כנגד צד קרוב, כגון: כשלון ו/או העדר תמורה, טענת קיזוז, וכו'. ישנה פסיקה ענפה בנושא זה, ולפיכך, ישנה חשיבות רבה להיוועצות עם עו"ד אשר עוסק בנושא השטרות בטרם הגשת שטר לביצוע ו/או הגשת התנגדות.
עורך דין שיקים חוזרים
פקודת השטרות טומנת בתוכה סוגיות משפטיות רבות, אשר אנשים אשר אינם משפטנים אינם מבינים. בדיני שטרות ישנן טענות הגנה מועטות ומסוימות ואילו ייתכן כי טענת הגנה מסוימת, טובה ככל שתהיה, כלל לא תהיה רלוונטית לתובענה שטרית. לפיכך, חשוב להיוועץ עם עורך דין הוצאה לפועל ושיקים חוזרים בטרם מתחילים בהליכים בנושא, לכל ייעוץ מקצועי וליווי וסיוע מתאים.