האם צו הפטר חל על חוב מזונות?

צו הפטר הוא צו שניתן בסופו של הליך פשיטת רגל, הפוטר את החייב מחובותיו ברי התביעה.
סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 החריגה, ככל, את חוב המזונות מצו ההפטר. המשמעות היא שככל, צו ההפטר במסגרת הליך פשיטת רגל לא יחול על חוב מזונות.

בימים הקרובים (ספטמבר 2019) עתיד להיכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שעתיד, בין היתר, להחליף את פקודת פשיטת הרגל. סעיף 175(א)(3) ו-175(ב) לחוק חדלות פירעון החריגו גם הוא את חבות המזונות מצו ההפטר, למעט חריגים. המשמעות היא, שככל, חייב לא יופטר מחבות הנובעת ממזונות במסגרת צו הפטר, למעט מקרים חריגים.
התכלית לכך היא שחוב המזונות מהווה "כשל מוסרי" של החייב, שהפר את חובתו האישית כלפי הסמוכים לשולחנו, בעל נופך אישי לזכאי למזונות ומאפייני החוב חברתיים-סוציאליים.

אימתי ניתן להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות?

בית המשפט העליון התווה מספר קריטוריונים לצורך בחינת האם יש להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות. בין הקריטריונים נמנים: גילו של החייב, מצבו הרפואי, כושר השתכרותו, נכסיו, גילם של הזכאים למזונות, חלוף הזמן ועוד.

בפסיקה, ניתן למצוא מספר לא רב של פסקי דין שהעניקו הפטר לחייבים מחוב מזונות, כאשר בכלל המקרים היה מדובר במקרים חריגים של אנשים מבוגרים, ללא נכסים וללא כושר השתכרות, במצב רפואי קשה, חובות ישנים כאשר הילדים, הזכאים למזונות, כבר בגירים.
בתי המשפט עושים שימוש בחריג זה, אשר פוטר את החייב מחוב מזונות, במשורה.

בקשת החייב להחלת צו ההפטר על חוב המזונות

לפתחו של בית המשפט המחוזי פנה חייב בבקשה להחלת צו הפטר שקיבל על חוב המזונות שהוא חב למוסד לביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי שילם כל אותם שנים את הכספים בשם החייב לזכאית למזונות, וכעת הוא נכנס בנעלי הזכאי למזונות אל מול החייב.

החייב בן 56 שנים, היה במשך שנים רבות דר-רחוב, מכור לסמים ואלכוהול, בעל קשיים נפשיים רבים והוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כבעל 100% אי כושר עבודה בשל קשיים נפשיים ונכות כללית בשיעור של 40%. לטענת החייב, נגמל מהאלכוהול והסמים באופן עצמאי, עשה ועושה כברת דרך לשקם עצמו.

החייב מתקיים מקצבת הנכות שמשולמת לו על ידי המוסד לביטוח הלאומי, וכיום מתגורר בדיור ציבורי. החייב אינו בעל כושר התשכרות ואין לו כל נכסים.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי בקשת החייב להחלת צו ההפטר על חוב המזונות נדחית, אולם המוסד לביטוח לאומי לא יהא רשאי לגבות את החוב באופן אקטיבי מהחייב, אלא באמצעות קיזוז של 10% מקצבת הנכות החודשית שלו בלבד.

ערעור לבית המשפט העליון

החייב לא השלים עם החלטת בית המשפט המחוזי והגיש ערעור לבית המשפט העליון. הערעור הוגש, בשגגה, כבקשת רשות ערעור, אולם בית המשפט דן בערעור כאילו הוגש בזכות, בהתאם להוראות הדין.

הלכה שבידי בית המשפט של חדלות פירעון שיקול דעת רחב והתערבות ערכאת הערעור רק במקרים חריגים. בית המשפט העליון קבע שעסקינן באותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור בערכאה הדיונית.

נקבע כי אמנם גילו של החייב אינו מתקדם, אולם לאור נסיבות חייו הקשות, יש לבחון את גילו בהשוואה לאדם אחר בעל נסיבות חיים שונות. הודגש כי בעת האחרונה שיקומו של החייב קיבל "מעמד בכורה" בהליך פשיטת הרגל ועוגן ככזה במסגרת חוק חדלות פירעון ויש לאפשר לחייב להתחיל בדרך חדשה.

בנסיבות, בית המשפט העליון מצא לקבל את הערעור באופן חלקי, כך שהסדר גביית החוב על דרך הקיזוז כאמור, תחול אך עד להגיעו של החייב לגיל 62, כאשר יתרת כל חוב שיהא ביום זה תימחק.

לעמדתנו, פסק הדין צודק ומאזן באופן ראוי את כלל הנסיבות, נסיבות החיים הקשות של החייב אל מול תכלית חוב המזונות וחשיבותו.

לפסק הדין המלא, לחצו כאן – רע"א 3175/19 אייל אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי