בית המשפט המחוזי: מצו הליכים בטרם פנייה להליך פשיטת רגל

//בית המשפט המחוזי: מצו הליכים בטרם פנייה להליך פשיטת רגל

בית המשפט המחוזי: מצו הליכים בטרם פנייה להליך פשיטת רגל

חייבת הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפשיטת רגל, כאשר סך חובותיה עומדים, לטענתה, על סך של 63,455 ש"ח ל11 נושים שונים.

צו הפטר

במעמד דיון ההכרזה על החייבת כפושטת רגל ולאחר שניתן צו כינוס במסגרתו החייבת שילמה מדי חודש בחודשו כספים לקופת הכינוס, בהתאם ליכולתה הכלכלית הדלה, בית המשפט אימץ את עמדת המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי, והפטיר את החייבת באמצעות צו הפטר לאלתר מחובותיה.
דומה כי בכך הסתיימה מלאכתו של בית המשפט בהליך זה. חרף זאת, בחר בית המשפט להביע את עמדתו ולשלוח מסר ברור לחייבים – ישנם פתרונות נוספים ועדיפים לחייבים, כאשר סך חובות החייב אינו גבוה, אשר עשויים לסייע לחייב באופן מהיר ויעיל יותר מהליך פשיטת הרגל.

מינוי ממונה בלשכת ההוצאה לפועל

בית המשפט קבע כי לאחר מתן צו איחוד תיקים במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, החייב יכול לעתור למינוי ממונה, בהתאם לסעיף 74יד' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1968. רישא הסעיף קובע כך " ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; ….. ".
בית המשפט הוסיף כי בחובות בסכומים נמוכים באופן יחסי, אשר הגדירם בסכומים של עד 150,000 ש"ח, יהא יותר כלכלי לחייב, חרף פנייה להליכי פשיטת רגל, לבקש למנות ממונה בתיק האיחוד, אשר יכנס אסיפה של כל נושי החייב מתוך ניסיון להגיע להסדר עם נושי החייב, ובכך, ככל והממונה יצליח להגיע להסדר עם נושי החייב, יחסוך לחייב את הליך פשיטת הרגל, הזמן הממושך של ההליך והמשמעות של הכתמת שלו של החייב בהליך פשיטת רגל.

מו"מ עם הנושה באמצעות עורך דין מטעם החייב

לעניות דעתנו, ברוב המוחלט של המקרים, אכן אין הצדקה לנהל הליך פשיטת רגל עת היקף החובות נמוך. יחד עם זאת, אין כל יתרון למנות ממונה מטעם תיק האיחוד במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, וישנם פתרונות אחרים אשר עשויים להניב יותר תועלת מזו. לממונה אין שום סמכות לכפות על הנושים את הסכמתם להצעת החייב, וההליך יצלח רק בהסכמת הנושים. הנה כי כן, בכל מקרה אין בהליך זה כדי להביא בהכרח לסילוק חובות החייב, ואף נהפוך הוא. ייתכן כי דווקא הממונה, אותו החייב יבקש למנות, יערים על החייב קשים רבים ויתעמר בו. אם כך, יהא יותר כלכלי ונכון לחייב לפנות לעורך דין מטעמו, אשר ינהל בשמו ועבורו משא ומתן עם נושיו, תוך ניסיון להגיע להסכמות.

לדעתנו, ככל שמבוקש ליצור מסלול עוקף להליך פשיטת הרגל, שאינו בגדר המסלול הקבוע בתיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל ( הפטר בהוצאה לפועל ), הרי שעל המחוקק להעניק לממונה כלים למימוש ויכולת לכפות, באמצעות רשם ההוצאה לפועל, את ההסדר על הנושים. בין אם הנ"ל יהא "האח הקטן" ואף אולי תחליף ראוי של סעיפים 19 ו33 לפקודת פשיטת הרגל ובין אם לאו. נכון ליום זה, הרי שלדעתנו, כאמור, החייב יהנה מיתרונות רבים יותר במסגרת שכירת עורך דין מטעמו לניהול משא ומתן עם נושיו, חרף מינוי ממונה בתיק האיחוד.

לפסק הדין המלא, לחצו כאן – פשר (ת"א) 20399-08-14‏ ‏מרים אברהמי נ' כונס הנכסים הרשמי

2018-02-28T14:44:55+00:00 יום רביעי, 25 ינואר, 2017|0 תגובות

מלאו טופס זה ואנו נצור עמכם קשר בהקדם

נדרשים לסיוע משפטי ? מעוניינים ליצור עמנו קשר ?

מלאו את הפרטים הבאים ואנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי.

עורך דין רועי ורשבסקי

נדרשים לסיוע משפטי ? מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם.

עורך דין רועי ורשבסקי

שם (חובה)


דואר אלקטרוני (חובה)


מספר טלפון (חובה)


תוכן ההודעה